“Whole-herd lameness prevalence is the standard benchmark across UK dairy farming, but it does not account for differences in lactation profile between herds. Because lameness risk nearly triples from first to fourth lactation and beyond, a herd with a higher proportion of older cows will show elevated prevalence even if its management is sound. CattleEye Product Director Nial O’Boyle discusses how lactation-adjusted benchmarking removes this structural bias and allows fairer comparison between farms...”
Nial O’Boyle, CattleEye Product Director
מעקב והשוואת נתוני שכיחות הצליעה בעדרים מהווים מרכיב מרכזי בניהול הניידות בבריטניה מזה למעלה מ-20 שנה. גישה זו זכתה להצלחה רבה בגיוס התעשייה כולה ובמתן דגש על שיפור מצב הצליעה. יוזמות כגון "Register of Mobility Scorers" (RoMS) סיפקו את המסגרת המאפשרת לשרשרת האספקה לבצע השוואות ביצועים, ומערכות כגון CattleEye מאפשרות אוטומציה של ניטור הניידות.
הפיכת "מניפסט הצליעה של פרות החלב בבריטניה" למטרה משמעותית יותר
למרות זאת, ולמרות המחקר והחידושים המובילים בעולם שמגיעים מאוניברסיטאות בבריטניה, המועצה לפיתוח חקלאות וגינון (AHDB) וגופים רבים אחרים טוענים כי שיעור השכיחות הלאומי (והבינלאומי) בקרב העדרים לא התקדם כפי שכולנו היינו רוצים. "מניפסט הצליעה של פרות החלב בבריטניה הגדולה" שואף לספק תנופה נוספת, עם מטרה ברורה:
להפחית בהדרגה את שיעור הצליעה ב-10% לפחות משנה לשנה, עד שלפחות 95% מכלל עדרי החלב בבריטניה יגיעו לשיעור צליעה הנמוך מ-5% עד שנת 2044.
אנו יכולים לעודד כל עסק או ארגון להצטרף כחתום, אם טרם עשו זאת אסטרטגיות המניפסט – בריאות ורווחת מעלי גירה
כיצד משתנה הסיכון לצליעה לאורך תקופות ההנקה
עם זאת, לאחר ניתוח הנתונים מ-25 עדרים (מהממלכה המאוחדת, ארה"ב ומדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, כ-50,000 פרות), היבט אחד של שכיחות המחלה נראה עקבי. בנתונים המרוכזים נצפה שיפוע ברור בשכיחות לפי תקופת הנקה: הסיכון כמעט משלש את עצמו מהנקה הראשונה ועד הרביעית ומעלה.
11% בפרות בהנקה הראשונה
15% בהנקה השנייה
23% בהנקה השלישית
30% בהנקה הרביעית ומעלה.
מגמה זו אינה מפתיעה. פרות מבוגרות סובלות מעומס מטבולי מצטבר, פגיעות בטלפיים, בלאי מבני וכדומה, אך הדבר מעלה את השאלה: אם הצליעה משתנה בהתאם לתקופת ההנקה, והעדרים נבדלים זה מזה בפרופיל ההנקה שלהם, האם שכיחות הצליעה בכלל העדר מהווה מדד הוגן להשוואה?
הבעיה בשימוש בשיעור ההיארעות בכלל העדר כנקודת ייחוס
כדי לבחון זאת לעומק, בדקנו כיצד תיראה שכיחות המחלה בכלל העדר אילו הגורמים הביולוגיים היו נשארים קבועים ורק מבנה תקופות ההנקה היה משתנה. הקו שלעיל מייצג את השכיחות הצפויה, תוך יישום הסיכונים המרוכזים הספציפיים לכל תקופת הנקה (11%, 15%, 23% ו-30%) על פני טווחי ההנקה האופייניים לעדרי החלפה מסחריים. ככל ששיעור ההחלפה עולה והעדר הופך לצעיר יותר, שכיחות הצליעה הצפויה בכלל העדר יורדת, כצפוי. בטווח נורמלי של כ-25% עד 50% החלפה, ההבדל בשיעור הצליעה הצפוי הוא כ-5 נקודות אחוז, מה שמשקף את פרופיל ההנקה ולא את הניהול. מבחינה מעשית, שני עדרים עם בריאות כפות רגליים וניהול דומים עשויים להראות הבדל של מספר נקודות אחוז בשיעור ההיארעות בכלל העדר, אך ורק משום שעדר אחד מבוגר יותר מבחינה מבנית.
מה מראים הנתונים על צליעה, בהתאמה לתקופת ההנקה
כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, פרופיל ההנקה מסביר רק חלק קטן מהשונות בין הרפתות (כל אות מייצגת רפת). אמנם פרופיל ההנקה משנה את שכיחות הבסיס בכמה נקודות אחוז, אך סביר הרבה יותר שהשונות בין העדרים משקפת את הניהול, המתקנים, אסטרטגיית הגזירה, זרימת הפרות, התזונה, הגנטיקה והסביבה הכללית, ולא את פרופיל ההנקה בלבד. התאמת הנתונים לפי תקופת ההנקה לא תבטל את ההבדלים, אך היא עשויה להסיר שכבה אחת של "רעש" מבני, ובכך לאפשר תמונה ברורה יותר של המקומות שבהם קיימים הבדלי ביצועים אמיתיים.
אין ספק ששיעור ההיארעות בכלל העדר סייע למקד את תשומת הלב ולהגביר את האחריות, והוא נותר מדד חשוב ופרקטי. אך האם נוכל לשפר אותו עוד יותר?
מה עשוי להשתנות בעקבות ביצוע השוואות ביצועים המותאמות לתקופת ההנקה
ביצוע השוואות ביצועים המותאמות לתקופת ההנקה עשוי לאפשר השוואה הוגנת יותר בין עדרים בעלי פרופילי גיל שונים, ולסייע בהפרדת ההשפעות המבניות מהביצועים הביולוגיים האמיתיים. כמו כן, יש לציין כי פרופיל ההנקה אינו אקראי; הוא מושפע מהחלטות ניהוליות, מגנטיקה, מלחץ מחלת השחפת, מדרישות שרשרת האספקה ומתכנון המערכת הכולל.
ככל שגורמים אלה ממשיכים להשפיע על תוחלת החיים, החוסן ואסטרטגיית ההחלפה, מבנה הגילאים של העדר עצמו משקף יותר ויותר את ההחלטות בתחום הרבייה והאסטרטגיה. לפיכך, הבנה ברורה יותר של האופן שבו פרופיל ההנקה משפיע על שכיחות הצליעה עשויה להפוך לרלוונטית עוד יותר בשנים הבאות.
ניאל כתב בעבר על החוסן של פרות החלב המודרניות ועל יכולתן לחיות זמן רב (ובבריאות טובה) כפי שהיינו רוצים – ניתן לקרוא את המאמר כאן כאן.
